"אנחנו כבר עומדים ב-WCAG" ו"האתר שלנו עומד בתקן 5568" נשמעים כמו אותה משפט — אבל הם לא בדיוק זהים, וההבדל חשוב כשמדובר בעמידה בחוק הישראלי. במאמר הזה נסביר איך שני התקנים מתחברים, מה חובה על פי חוק ומה מעבר לחובה אבל מומלץ מאוד.

בקיצור — מה נסביר במדריך

  1. איך 5568 ו-WCAG מתחברים
  2. מה חובה: רמת AA
  3. מה מומלץ: מעבר לחובה החוקית
  4. איך זה חל גם על מסמכים

איך 5568 ו-WCAG מתחברים

WCAG (Web Content Accessibility Guidelines) הוא תקן בינלאומי שמפרסם ה-W3C, ומגדיר קריטריונים טכניים לנגישות תוכן דיגיטלי. ת"י 5568 הוא התקן הישראלי, שמאמץ את העקרונות וההנחיות של WCAG ומתאים אותם למסגרת הרגולטורית המקומית — הוא זה שהתקנות הישראליות מפנות אליו בפועל כדי להגדיר מהי "נגישות" מבחינה משפטית.

WCAG בנוי סביב ארבעה עקרונות שמכונים לעיתים POUR: נתפס (Perceivable) — תוכן שאפשר לחוש בו בדרך כלשהי, ניתן להפעלה (Operable) — ממשק שאפשר לתפעל גם בלי עכבר, מובן (Understandable) — תוכן וממשק צפויים וברורים, ויציב (Robust) — תאימות לטכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך.

מה חובה: רמת AA

מבין שלוש רמות העמידה שמגדיר WCAG (A, AA ו-AAA), רמה AA היא הרף המחייב על פי הרגולציה הישראלית עבור רוב הגופים — ציבוריים ופרטיים כאחד. זו הרמה שנבדקת בפועל כשבודקים עמידה בתקן, וזו הרמה שהכלי שלנו בודק מולה כברירת מחדל.

קיימת הקלה לעסקים קטנים מאוד: עסקים עם מחזור הכנסות נמוך במיוחד יכולים לבקש פטור חלקי שמפחית את הדרישה לרמה A בלבד. הסף המדויק לפטור הזה מתעדכן מעת לעת, ולכן לא נציין כאן מספר קבוע — מומלץ לבדוק את הסכום העדכני מול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לפני שמסתמכים עליו.

ה-WCAG עצמו התעדכן מאז שהתקן הישראלי אימץ אותו לראשונה: WCAG 2.1 (2018) הוסיף קריטריונים שרלוונטיים בעיקר למובייל ולמוגבלויות קוגניטיביות, ו-WCAG 2.2 (2023) הוסיף דרישות נוספות סביב ממשקים אינטראקטיביים. לא כל הקריטריונים החדשים האלה הפכו באופן פורמלי לחובה בגרסת התקן הישראלי שבתוקף — אבל הם מייצגים את הכיוון שאליו הרגולציה צועדת, ובנייה לפיהם כבר היום חוסכת עבודת הסבה יקרה בעתיד.

גם רמה AAA — הרמה הגבוהה ביותר ב-WCAG — אינה חובה, אבל שווה לאמץ קריטריונים ספציפיים ממנה (כמו ניגודיות גבוהה יותר או שפה פשוטה יותר) בתכנים קריטיים, למשל טפסים או מסמכים משפטיים.

איך זה חל גם על מסמכים

אותה לוגיקה בדיוק חלה גם על מסמכים דיגיטליים — לא רק על עמודי אינטרנט. ת"י 5568 חלק 2 מיישם את עקרונות ה-WCAG על קובצי PDF, Word ומסמכים אחרים: תגיות מבנה, כותרות היררכיות, טקסט חלופי לתמונות, וסדר קריאה הגיוני — בדיוק אותם דברים שקוראי מסך צריכים כדי "להבין" מסמך. זו הסיבה שהכלי שלנו בודק את אותם קריטריונים בדיוק גם עבור מסמכים, לא רק עבור האתר עצמו.

💡 טיפ מעשי

רוצים לבדוק עמידה בסיסית בעצמכם? התחילו מהשאלה הפשוטה: האם אפשר לנווט בכל האתר (ובכל מסמך) רק עם מקלדת, בלי עכבר בכלל? אם לא — זו כבר אינדיקציה חזקה לפער מרמה AA.

⚖️ הבהרה משפטית

המידע במאמר זה מובא למטרות הכרות כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ להתייעץ עם עורך/ת דין המתמחה בנגישות ולבדוק את הגרסה העדכנית של ת"י 5568 באתר מכון התקנים הישראלי.

רוצים לבדוק איפה בדיוק המסמכים שלכם עומדים?

הכלי שלנו בודק כל מסמך מול קריטריוני AA באופן אוטומטי, ומראה בדיוק היכן יש פערים.

לבדיקה חינמית ←